ביאור:דניאל ו ה
דניאל ו ה: "אֱדַיִן סָרְכַיָּא וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא, הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה לְהַשְׁכָּחָה לְדָנִיֵּאל מִצַּד מַלְכוּתָא; וְכָל עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא יָכְלִין לְהַשְׁכָּחָה, כָּל קֳבֵל דִּי מְהֵימַן הוּא, וְכָל שָׁלוּ וּשְׁחִיתָה לָא הִשְׁתְּכַחַת עֲלוֹהִי."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הָיוּ מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה לִמְצֹא לְדָנִיֵּאל מִצַּד הַמַּלְכוּת, וְכָל עֲלִילָה וּמָשְׁחָת אֵינָם יְכוֹלִים לִמְצֹא, כָּל-עֻמַּת שֶׁנֶּאֱמָן הוּא וְכָל מִשְׁגֶּה וּמָשְׁחָת לֹא נִמְצָא אֶצְלוֹ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ו ה.
וְכָל עֲלִילָה וּמָשְׁחָת אֵינָם יְכוֹלִים לִמְצֹא
[עריכה]אֲזַי הַוְּזִירִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הָיוּ מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה לִמְצֹא לְדָנִיֵּאל מִצַּד הַמַּלְכוּת
[עריכה]בחצר השליט התפרסמו שמועות שהשליט חושב להקים את דניאל "עַל כָּל הַמַּלְכוּת" (ביאור:דניאל ו ד). נוצר מצב שהווזירים והאחשדרפנים דאגו לגורלם ולעתידם, הן הם ידעו שדניאל יודע את כל מעשי השחיתות שלהם.
השרים האלה חיפשו עלילה להראות לשליט שעצה שהוא נתן, או נכשל לתת, גרמה לאובדן כבוד, או הכנסה, או יצרה בעיות לשליט.
כל זה קרה תוך זמן קצר מאז שדריווש המדי מונה לשליט בבל לאחר כיבוש העיר על ידי המלך כורש. כידוע כל מעשה של ממשלה גורם לקבוצה אחת להרויח וקבוצה אחרת להתמרמר שהם מקבלים פחות בצורה מוחלטת, יחסית או סתם קנאה. ובנוסף, לכל מעשה יש תוצאות רעות שמופיעות לאחר זמן קצר או ארוך כתגובה למעשה. נראה שלא היה מספיק זמן כדי שלפחות עצה אחת של דניאל תביא תוצאות רעות בלתי צפויות.
בגלל שמדובר בשלטון מלכותי, העצות של דניאל היו צריכות להיות טובות לשליט, ורק במידה נמוכה בהרבה לרוב העם. כך גם נאמר על מרדכי, ככתוב: "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש (אֲחַשְׁוֵרֹשׁ) מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם. ... כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו" (ביאור:אסתר י א,ג) - 'לרוב' ולא 'לכל'. לכן נאמר בפרוש, "עֲלִילָה לִמְצֹא לְדָנִיֵּאל מִצַּד הַמַּלְכוּת": 'מצד המלכות בלבד' ולא מצד העם הבבלי או העמים הכפופים להם.
וְכָל עֲלִילָה וּמָשְׁחָת אֵינָם יְכוֹלִים לִמְצֹא
[עריכה]הנכבדים ידעו כל דבר שדניאל אומר לשליט, וכל פקודה שיצאה. הם גם ראו את התוצאות, ובכל זאת הם לא היו מסוגלים למצוא טעות קטנה אחת שהביאה נזק לשליט.
ברור שדניאל לא היה מושחת, לא מינה את בני משפחתו וקרוביו לתפקידים בכירים, לא לקח שוחד או מיסים לעצמו. לפי הסיפור לא ראינו שלדניאל היתה משפחה בבל. הוא נלקח בצעירותו ונותק מאנשי יהודה, ואחר כך לא נאמר שהוא נשא אישה ונולדו לו ילדים שהוא רצה להוריש להם רכוש רב. חבריו זכו למשרות מלכות בממלכת בבל ולא נראה שהם בקשו עזרה ממנו אפילו כאשר הם נזרקו לתנור האש, ולמזלם מלאך אלוהים הציל אותם.
ייתכן שהנכבדים ניסו ושלחו לו בקשות מושחתות כדי למלכד אותו, אולם הוא לא לקח את הפתיון ונשאר נאמן לשליט ולחוק. ייתכן שהם ניסו לשתול עובדות מרשיעות, אבל נכשלו גם בזה.
כָּל-עֻמַּת שֶׁנֶּאֱמָן הוּא
[עריכה]נראה שדניאל הקדיש את עבודתו לשליט ולא חיפש טובות הנאה לעצמו.
אולם, כידוע, כאשר איזבל רצתה "אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי" (מלכים א כא ז) היא לא חיפשה פגם בנבות היזרעאלי אלא דרשה מנכבדי עירו לארגן עלילת שקר ולשפוט את נבות למוות, ככתוב: "וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר, בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ, וְיָמֹת" (מלכים א כא י). גם בתקופתנו אנשים ממציאים שקרים פוגעים נגד נבחרי העם, כאשר השקרנים יודעים שהם עצמם לא יפגעו, וייתכן שיש צל של ספק שהנבחר עשה מעשה זה או אחר.
כאן לפחות הנכבדים מחפשים חטאים אמיתיים אצל דניאל, שזה דבר חוקי. אין ספק שבכיר מממשלה מודע שמחפשים אצלו עבירות, והוא חייב להמנע משחיתות.